ראיון עם "אספרגר זה אנחנו"

"אספרגר זה אנחנו"

מאת מקס לאוף, חדשות סמרויל, יוני, 2011. המקור, באנגלית:

http://www.thesomervillenews.com/archives/16129

ביום ששי, 10 ביוני, נסעתי שעה וחצי באוטובוס כדי לראיין את ארבעת חברי ההרכב הקומי "אספרגר זה אנחנו", שהם בדיוק מה שהשם מתאר. כלומר, ארבעה בחורים עם אספרגר המבצעים מערכונים קומיים.

על האספּים והמופע שלהם:

מקס לאוף: אז, כדי שנדע, מהם שמותיכם המלאים ופרטיכם האישיים הרלוונטיים?

נואה בריטון: אני נואה בריטון, אני בן 28, גר בסיילם, והחיה האהובה עליי היא… [מלווה בפנטומימה של מלתעות לועסות] הקרוקודיל!

ניו-מייקל אינגמי: ניו, מקף, מייקל אינגמי, בן 18 ואני מבברלי, מסצ'וסטס, והחיה האהובה עליי היא… [ בנקודה זו ניו-מייקל אינגמי מבצע את אותה פנטומימת המלתעות כמו נואה בריטון] האליגטור!

איתן פינלן: איתן פינלן, בן שמונים ואחת [18], רוקפורט, מסצ'וסטס, והחיה האהובה עליי היא… [תנועות מלתעות זהות, כמו קודמיו] הדינוזאור!

ג'ק הנקה: ג'ק הנקה, 18, ניובריפורט. והחיה האהובה עליי היא… [ראו למעלה] הסנטבו!

נואה: הסנטבו? זה לא חיה. מה זה סנטבו?

מקס לאוף: זו יחידת מטבע.

ג'ק: סנטבו זה אגורה מקסיקנית.

מקס לאוף: אז יש לכם מופע ב- 23 בחודש, בתאטרון סמרוויל (כיכר דייויס 55, סמרויל, מסצ'וסטס).

נואה: 23 ביוני, בשעה שמונה בערב, ומחיר הכניסה הוא עשרה דולרים. אנחנו עושים חזרות, יחסי ציבור, כתיבה והופעה לגמרי לבדינו, עובדים שש שעות ביום במשך חודשים. כתבנו בערך שעתיים של חומר, קיבצנו את המערכונים הטובים ביותר שעשינו אי פעם. זה היה ממש, ממש קשה, אבל שווה את זה. זה עומד להיות מפוצץ מצחוק, ומתאים לגילאי חמש עשרה ומעלה, אם כי כולם יורשו להיכנס.

על איך "אספרגר זה אנחנו הוקם:

נואה: כולנו נפגשנו במחנה אספּי בחוף הצפוני. אני הייתי היועץ שלהם. הדבר הראשון שהבחנתי בו כאשר התחלתי לעבוד שם, מלבד זה שהמחנה היה המקום הראשון שהיה הגיוני בעיניי, היה כמה מצחיקים החברה האלה. אז לאחר שהם סיימו את המחנה, הקמנו הרכב קומי. כולנו שווים כאן; אין מנהיגים ואין מונהגים.

אספּים על אספרגר:

נואה: אף אחד מאתנו לא על תרופות, לגאוותינו.

איתן: אנחנו, עם זאת, על סם קריסטל מת'.

ניו-מייקל: קריסטל מת' זו כן תרופה. זו התרופה לנוירוטיפיקלים.

מקס לאוף: קריסטל מת' זו התרופה למראה החיצוני שלך.

ניו-מייקל: התרופה לחשבון הבנק שלך.

איתן: יש לנו מערכון על שיחת טלפון למוקד חירום משטרתי, ואנחנו מתאמנים עליו בדירה של נואה, עם החלונות פתוחים, ואחד השכנים שמע את נואה צועק "הצילו! היכו אותי ושדדו אותי!” והשוטרים באמת הגיעו. אמרנו להם שאנחנו מתאמנים על מערכון, וכל מה שהיה להם להגיד היה, “טוב, בינתיים, הוא לא מאוד מצחיק".

נואה: עם אספרגר, עימותים עם הרשויות הם מאוד קשים. הדבר הגדול היה, בגלל שכולנו מבינים את זה, ידענו שכולנו נצטרך כמה שעות להתאושש. אם היו שם נוירוטיפיקלים, היה לוקח להם זמן קצר לשנות הילוך, אבל אנחנו ידענו שלא נוכל להתאמן יותר באותו היום.

נואה: על מה עוד אנחנו צריכים לדבר? אה, כן, אנחנו שונאים את 'אוטיזם ספיקס'. הוא מנוהל על ידי נוירוטיפיקלים שרוצים להעלים את האוטיסטים, והם מסרבים בעקביות להצעות של אוטיסטים לעזור להם.

איתן: 'אוטיזם ספיקס' זה כמו שהקו קלוקס קלאן יערכו מופע התרמה למען אנשים שחורים.

נואה: לא, זה כמו שהקו קלוקס קלאן ינהלו את האגודה הלאומית לקידום השחורים ויסרבו לתת לשחורים להצטרף אליה. אנשים עם כוונות טובות תורמים להם (הם העמותה עם הצמיחה המהירה ביותר באמריקה כרגע), כי אנשים שומעים על אוטיזם ואז הם אינם יודעים מה לעשות. אבל 'אוטיזם ספיקס' זה באמת המקום הגרוע ביותר לתרום לו אם אתם רוצים לעזור לאוטיסטים.

נואה: בעיה נוספת עם תפיסת האוטיזם כיום היא הרעיון שאוטיזם הוא תופעה של ילדים. אוטיזם קיים לכל אורך החיים.

נואה: אוטיזם, מבחינת החוק, הוא נכות, כי אוטיסטים זקוקים ליחס אחר מאשר נוירוטיפיקלים. הבעיה עם זה היא שאנשים חושבים שצריך לרפא את זה או לטפל בזה בתרופות, כי צריך להתייחס אלינו אחרת. אבל זה רק יוצר סטיגמה. בנוסף, אם אתה אוטיסט שאינו מדבר, כמו הגיבורה שלי, אמנדה באגס (שעשתה את הסרטון "בשפתי שלי" ביוטיוב), אנשים מניחים שאתה לא מסוגל לתקשר ושאין לך מה להגיד. מה שנכון הוא שאתה מתקשר אחרת, אבל מעט מאוד אנשים מבינים איך לעשות את זה, אז מתייחסים אלייך כאל בלתי כשיר מוחית, ואתה מסיים רק כתה אלף, ואז אתה באמת מעוכב התפתחותית.

איתן: אחת התוצאות הבלתי מכוונות של המודעות לאוטיזם בשנים האחרונות היא שאנשים חושבים שאוטיסטים הם חסרי רגישות ונטולי אמפתיה. בגלל שאנחנו נתפסים לדברים, הם חושבים שאנחנו בעולם הקטן שלנו, שאנחנו לא מסוגלים להבין אותם. בכנות, פגשתי מעט מאוד אוטיסטים המתאימים לתיאורים הסטריאוטיפיים המופצים בתקשורת.

נואה: לא כל אספּי הוא מצחיק, אבל רבים מהם יכולים להיות.

ניו-מייקל: הדרך הטובה ביותר לעזור לאוטיסט היא לתת לו דולר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>