היכן הייתי כל חיי? סקס, סמים ותסמונת אספרגר

ג'ון סקוט הולמן

מאת ג'ון סקוט הולמן, 2011

המקור:

http://www.nakedcitywichita.com/2011/08/12/where-have-i-been-all-my-life/

  עיניה היו ריקות, כאילו שמחקים ורודים קטנים מחקו במהירות את הברק שלהן. הבנתי את המבט הריק הזה. בעודם מתנתקים לרגע כדי לחשוב על משהו, אנשים רבים עוטים חיוכים קבועים, לא ברורים. קת, עם זאת, הייתה בלתי יומרנית בעליל; אם העיניים הן חלונות אל תוך הנשמה, אז בעיניה של קת היו תלויים שלטי "אחזור לאחר הפסקת הצהריים". הברק חזר וקת החלה לצחוק. עכשיו, הרגשתי בלבול. בסך הכול שאלתי שאלה פשוטה, "בא לך לעשות חיים הלילה? כי השפעת האדרל שלי עומדת לפוג עוד מעט ואני לא מסוגל להתרכז בלי תרופות". זה היה דבר כל כך לא סביר לשאול?

  "האם אובחנת אי פעם עם אספרגר?" היא שאלה, בעוד קולה נסדק על ידי צחקוק אחרון. "הא?, למה את שואלת את זה?". "זה לא מוזר בעינייך שאתה מסוגל לחזור על כל משפט מתוך הסרט 'קברט', או למנות את כל התרופות הפסיכיאטריות ממשפחת הבנזודיאזפינים בסדר אלפביתי?". בהיתי בה באופן מטופש. היא חזרה מהפסקת הצהריים, חשבתי. "ניסית להיכנס אל תוך המכונית הלא נכונה שלוש פעמים היום…", היא המשיכה. "אתה בקושי זוכר את כתובת המגורים שלך". המשכתי להרגיש בלבול, אבל עכשיו גם התחלתי להסתקרן. הוצאתי את העותק שלי של "מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות" ודפדפתי לסעיף על תסמונת אספרגר. התחלתי לקרוא בקול רם… כאשר הגעתי לפסקה השלישית, כבר התחלתי לגמגם. אחר כך, התחלתי לבכות, בעודי מוצף רגשות שמעולם לא חשבתי שאוכל לחוות. זה היה הרגע בו חוויתי את התובנה החשובה ביותר בכל חיי. תמיד חשבתי שאני טעות מצערת של הטבע, שחסרים לי מספר מאפיינים אנושיים בסיסיים ושבמקומם יש לי מספר כישרונות על-אנושיים.

  תסמונת אספרגר גורמת לך להרגיש כאילו שאתה מסתובב בעולם לבוש בחליפת צלילה עתיקה, מנותק מכולם. למרות שאתה מסוגל לקלוט חלק ממה שהאנשים סביבך אומרים, מילותיהם ממוסכות על ידי סימפוניה מורכבת, מפחידה ויפה להפליא. זה היה המקור גם של אושרי וגם של בדידותי המייאשת לאורך כל חיי, כי ככל שארצה לחלוק את המנגינה הזו, עושה רושם שאף אחד אחר אינו מסוגל לשמוע אותה.

  בילדותי ובנעוריי, נאבקתי בקשיים סנסוריים עצומים, בנידוי חברתי ובתחושות עמוקות של כשלון ושל בושה. חיי נשלטו על ידי אובססיות וביליתי אינספור שעות של בדידות בצבירת מידע על כל נושא שתפס את תשומת לבי. נהגו לקרוא לי אנציקלופדיה מהלכת.

  נהניתי מחברתם של חבריהם של הוריי, שהיו משועשעים מההתנהגויות שלי. בגיל שנתיים, הגחתי לפתע אל מפגש חברתי בשעת לילה מאוחרת, עם זנב של קוף צעצוע משתלשל בין רגליי. כחכחתי בגרוני והכרזתי, "כולם להסתכל על הזין הארוך להפליא שלי!". המופע שלי התקבל יפה על ידי כל הנוכחים.

  תקשורת עם בני גילי, עם זאת, הייתה קשה בהרבה. רכישת חברים לא באה בקלות. בגיל ההתבגרות, בלבלתי ותסכלתי את כל הסובבים אותי  – הורים, מורים, כמרים, מעסיקים… הייתי כישלון מוחלט. בבית הספר התיכון, גיליתי את הקנביס. שאיפה קלה מתוך ג'וינט סיפקה לי מייד קבוצת חברים ותירוץ להתנהגותי המוזרה. והטוב מכל, מצאתי אובססיה חדשה. כתוצאה מאופיין של התמכרויות, קבוצת החברים שלי הייתה שותפה לאובססיה הזו. זו הייתה תחילתו של מסע מטורף של הרס עצמי. האמנתי לחלוטין שאני מפלצת המסוגלת רק לפגוע בזולת. החלטתי לנהוג על פי האמונה הזו, ותעלתי שנים של תיעוב-עצמי אל תוך התנהגות שהפכה ליותר ויותר מסוכנת. פסיכיאטרים טענו שאני סובל מהפרעה דו-קוטבית, ומגוון התרופות המרגיעות והאנטי-פסיכוטיות שהם נתנו לי רק החמירו את התסמינים שלי.

  לאחר התמוטטויות עצבים רבות, ניסיונות התאבדות והסתבכויות עם החוק ויתרתי לבסוף על הסמים… או, יותר נכון, איבדתי עניין והמשכתי הלאה. למרות שהייתי די גאה בפיכחוני המחודש, משהו עדיין היה לא בסדר. עדיין הייתי אסטרונאוט קטן, מוזר ואובססיבי. עדיין ברחתי מהחדר כאשר מישהו הפעיל שואב אבק. עדיין לא יכולתי להחזיק מעמד במקום עבודה.

  לאחר שנה של פיכחון, והצעה מינית הומוריסטית באופן בוטה אחת, גיליתי סוף סוף את סוד קיומי. תודות לבחורה מבריקה בשם קת, למשך ההשפעה הקצר יחסית של האדרל ולליבידו הפעלתני מדי שלי… כל חלקי הפאזל מצאו את מקומם.

  עכשיו, לאחר שאובחנתי באופן רשמי, אני כותב את זה בתקווה להפיץ מודעות לתסמונת אספרגר. אני לחלוטין מאמין שה"תסמונת" הזו היא מתנה נפלאה ואני מקווה לסייע לאחרים לראות אותה ככזו. אף אחד לא צריך לחוות את הגהנום הפרטי שאני חוויתי. דוקטור סוס אמר, "היה מי שאתה ואמור את מה שאתה מרגיש, כי אלה שאכפת להם אינם חשובים ולאלה החשובים לא אכפת". כל הכבוד, סוס! אתה הדוקטור היחידי שצדק.


כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>